רבי, בן רבקה ויוסיפי, נולד בשנת תש"ו (1946) בפרס ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1954. בארץ למד בבית הספר היסודי "מעיינות" ובבית הספר התיכון "רוזוולט" בבית-שאן. רבי, שהיה תלמיד טוב ואף אהב ללמוד, נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לסייע לפרנסת משפחתו. המקצוע החביב עליו ביותר בלימודים היה ספרות-עברית וגם לאחר שהפסיק את לימודיו, הקדיש את מרבית שעות הפנאי שלו לעיון ולקריאה בספרים. רבי החל לעבוד כחשמלאי ועשה חיל רב בעבודתו. תוך זמן קצר השגיחו בכך חבריו לעבודה, שעמם התידד במהירות ובקלות, והעלו על נס את נאמנותו ומסירותו לעבודה. הם אהבו אותו והיו נוהגים לפנות אליו בשעת צרה. כאשר סיפר להם כי הוא חובב ספורט, דחקו בו להצטרף לנבחרת הכדורגל של בית-שאן. חבריו מספרים עליו כי היה לו חיוך שהקסים את כל רואיו. תמיד היה נכון לבוא לעזרת כל דורש, תמיד עשה מלאכתו "מכל הלב", כדברי חבריו, ומעולם לא נשמעה מפיו תלונה או טענה.

רבי גויס לצה"ל במחצית ינואר 1964. בגלל קשיים כלכליים במשפחתו שירת בצבא רק שלושה חודשים.

מיד לאחר ששוחרר התקבל לעבודה כשרת, ואחרי כן כמחסנאי, בבית-הספר היסודי בבית-שאן. על רבי מספרים בבית-שאן, כי מעשיו היו כל כך טובים עד כי אנשים שפגשוהו ברחוב היו מברכים אותו לשלום ומוסיפים את הפסוק: "מה רבו מעשיך, רבי". כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא לשירות פעיל והשתתף בקרבות ברמת-הגולן. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), נפגע בהפגזה ברמת-הגולן ונהרג. תחילה נקבר בבית-העלמין בנהריה, ואחרי-כן הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בעפולה. השאיר אחריו אישה וארבעה ילדים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רבי היה חייל מסור וחבר נאמן. כל מי שהכירו - אהבו. חבריו מרבים להזכירו ולדבר בו, כיוון שהיה חביב על כולם".